אתמול פתחתי את הבית לראשונה מאז המלחמה בפורמט הפיזי שלו במתכונת OffSite לצוותים והנהלות
זה מפגש שנקבע מזמן והיה אמור להתקיים באוקטובר. כמו הרבה דברים שחשבנו ש "אמורים" להתקיים וגילינו שלא בהכרח - כך גם השאלה האם ומתי ואיך לעשות אותו עלתה ביני ובין עירית ביבי מנהלת תחום חווית מטופל בתי חולים , שירותי בריאות כללית מאז התאריך המקורי אי שם באוקטובר ועד השנייה שהן נכנסו בדלת - מנהלות השירות בבתי החולים בכללית. הן אחראיות על שיפור חווית בטיפול בכל המערכים: אשפוז, מיונים ומרפאות חוץ.
המלחמה הזו טרפה הרבה קלפים, אמונות, תפיסות הפעלה, תהליכים, רגשות, משפחות, ארגונים, מדינה, סדרי עולם - מה לא?!
גם את תפיסת חווית המטופל בבתי החולים. כולנו חווינו הכל חוץ משיגרה בתקופה הזו. מנהלות השירות בבתי החולים של הכללית שהמטופלים שלהן , בין היתר, הם פצועי מלחמה , חטופים ומשפחותיהם - שיהיה טוב איתם, אמן.
במקור, המפגש הזה אמור היה לסכם תהליך הכשרה ארוך שהן עברו עוד לפני המלחמה
בפועל, זה אכן היה סיכום של תקופה ותחילתה של חדשה בהרבה מובנים, ביניהם פרידה מהמנהלת המוכשרת שלהן - עירית ביבי שעוברת לדבר הבא שלה ובהזדמנות זו מאחלת לה עשייה מעניינת , התחדשות והשיגים כמנהלת החדשנות של בית רבקה.
בפועל, זו הייתה הפוגה .
אירחתי אותן בבית , פינקתי און במזון טוב למח ולנשמה -
נגה שמש לקחה אותן למחוזות הדמיון בדרכה הייחודית ואסנת מירון הפעליה עליהן את קסמי הסרנדיפיטי ואת קסמה שלה.
הן סיכמו אותה כך:
"פשוט היינו עם עצמנו, בשביל עצמנו. יום של חיבורים ומפגשים עם הטוב. לקחנו אוויר".
"בזמנים של חוסר ודאות, החיפוש אחר הטוב הוא ציווי אנושי שמזמן לנו הפתעות אקראיות, קסם של סרנדיפיטי"
"לקחנו נשימה והתאזנו מחדש. אספנו כלים לעשות את זה בעצמנו בכל זמן ובכל מקום. זו מתנה גדולה".
"הבית שלך, והאירוח שלך פתחנו לנו את הלב והמח. האינטימיות ורוחב הלב חיברו אותנו לעצמנו. זו חווית לקוח שתישאר איתנו".."
ואני מסכמת כך:
פגשתי נשים עם כתפיים רחבות , לב ענק וחכמות. ניצוצות מהן נשארו בבית ובי והן ימשיכו לנצנץ בכל מי שייכנס לבית ושאני אפגוש. ."
והנה ההפוגות והמזון הטוב שארגנתי ללב ולנשמה לזמן הקרוב.
מוזמנים להפוגות ממלאות ומטעינות.
ובשביל שנישאר קרובים קרובים, אסיים ב -
פ ת ו ח!
