עם אמא ואבא בשלום - מעוז ינון מתארח בבית של יעל

אימהות ובנות זה אישיו. האישיו שלי עם עם שלי התחיל בחברות מופלאה. היינו הבאדיס אחת של השנייה סביב גיל 5 ועד גיל 12. כשהייתי בת 12 הרבה דברים השתנו. זה לפוסט אחר.

במסגרת השינויים, גם היחסים שלי עם אמא שלי השתנו . אחותי הייתה צריכה אותה יותר . ממש.

קיצר, עם השנים עליות ומורדות ניתוקים וחיבורים מחדש וטונות אבל טונות של כעסים , אכזבות ובשנה האחרונה. ייאוש. ייאוש מהמצב שלה שהולך ומדרדר. היא הולכת ומתנתקת . זה מה שהדימנסיה יודעת לעשות. והחשש שלי שאולי כבר לא אצליח לתקן ולסגור את המעגל לא בהכרח בנקודה שבה הוא נפתח.

גם עם אבא שלי היה מורכב וגם המחלה שלו חיברה ביננו והצלחנו לעשות תיקון אמיתי. לפני ארבע שנים הוא נפטר ונשארה לי רק אהבה כלפיו ואפילו לא גרגר של כעס.

ככה זה (אם מצליחים) כשמתבגרים. מבינים שגם ההורים שלנו היו פעם ילדים. ואם עובדים בזה אפשר לגלות ולהבין איזה ילדים הם היו ומה הביא אותם להיות המבוגרים שהם היו . ההורים שהם היו. כמו תמיד חמלה ואמפתיה הן אחלה חברות שכדאי לאמץ, הרבה יותר מכעס. (חכמה מי שכעסה המון. חח).

בשבוע שעבר אמא שלי סערה כל כך עד שהמטפלת שלה הודיעה לי שהיא לא עומדת בזה והיא הולכת.

ייאוש.

את מעוז ינון, הכרתי במקרה באחת הפעמים שקפצתי לסיני לפני שהחיים שלנו השתנו. נפגשנו במעבר הגבול הוא עמד ליידי במקרה כשהשוטר המצרי שאל אותי לאן ועניתי ל "אקווה סאן" (מקום טוב בין השמש והמים) מעוז פנה אלי כמו שמעוז יודע "את יכולה לבוא איתי במונית, גם אני לשם". ככה זה כשהטבע שלך הוא הכנסת אורחים והאישיות שלך יזמית. בין היתר, השילוב הזה של מעוז הביא אותו ליזום את רשת המלונות אברהמס הוטלס והוא אקטיביסט בכל מה שקשור בחיבורים ביננו ל "בינם" ועוד..

מאז אנחנו בקשר (אי אפשר שלא עם מעוז) והוא כבר התארח בבית של יעל לפני האסון של כולנו. לפני האסון שלו.

ההורים שלו נרצחו ב 7 באוקטובר.

כשאני מחפשת דרך, אני תמיד מתחילה מהשראה. מחפשת השראה. מוצאת השראה . זה סוג של קצה חוט לתזוזה . חשוב לי להיות בתנועה. רציתי לזוז מהייאוש.

אני מחוברת גם לתכנים של מעוז וקראתי את השורה הזו שלו –

"זה הזמן לעזוב את הייאוש ולבחור בעשיה ותקווה"

וכך בחרתי. בחרתי לעשות ולקוות לשינוי. להעביר את אמא שלי לגור לידי . היא מתגוררת במודיעין בשנים האחרונות. הנחתי שהקרבה הגיאוגרפית יכולה גם לתרום לקרבה ביננו. ומאחר והיא בת90 - אם לא עכשיו – אז מתי?!

כבר שבוע היא גרה אצלי עד שאמצא לה דירה לידי משלה. ואנחנו מתחברות ונהנות ומגלות בחזרה את החברות שלנו. רק שהפעם היא הילדה.

כבר שנה מעוז ואני מתכננים שוב מפגש בבית של יעל רק שעם כל הפעילות שלו בארץ ובעולם היה מאתגר למצוא זמן פנוי שלו. ומצאנו . ב 4.12 הוא מגיע ל "בית של יעל" לשיחה בסלון על תקווה ועל פעולה.

גם אמא שלי תהיה.

מוזמנים.

ועד אז

שבת שלום.