המטפלת ה – 11 – ואיך זה קשור לקריירה שלכם?
- Yael Marom
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 4 ימים
בדצמבר הסתיימה שנה מאז שאמא שלי בת ה 91, הדינמטית עברה לגור איתי. זו הייתה שנה שאני שמחה עליה. שנה של תיקון, של צריבת זיכרונות אחרונים רגע לפני שהיא תלך . זכרונות שילכו איתה וזכרונות שיישארו איתי.
אחרי שנה החלטתי בעזרת כמה חברות טובות, פסיכולוגית אחת ועוד מיני מטפלות שהגיע הזמן לשחרר. להחזיר לעצמי את החיים שלי. כי בשנה האחרונה, חייתי בעיקר, את החיים שלה.
מצאתי לה דירה ממש לידי והתחלתי בחיפוש מטפלת. כזו שתחליף אותי. כזו שאוכל להיות שקטה ובטוחה שאמא שלי בידיים טובות.
זה לא פשוט להיות בחברת הדימנסיה . לדימנסיה יש כוחות מתעתעים. אלו מכם שפגשו את אמא שלי במפגשים שהיו השנה "בבית של יעל" יעידו על כך שמדובר באשה מקסימה, אינטליגנטית ואלגנטית. שזה נכון. אממה , את אותה אשה כבשה הדימנסיה. ואותה אשה מקסימה יכולה להפוך בשנייה למכשפה שאף אחד מכם לא רוצה לפגוש.
10 מטפלות פגשנו בשנה האחרונה. חלקן נעלמו מיד אחרי שהופיעו, חלקן התחילו ועזבו בפעם הראשונה שהדימנסיה השתלטה והאגרסיה יצאה לפעולה. נבהלו והלכו.
בשבוע שעבר הייתי מיואשת. התנעתי , נסעתי מבלי לדעת לאן, מבלי לדעת מתי חוזרת. זה משהו שאמא שלי לימדה אותי כשהייתי ילדה. כשלא היה לה טוב היא הייתה אוספת אותי מבית הספר (לא בהכרח כשהסתיים יום הלימודים, גם לפני..) והיינו נוסעות מבלי לדעת לאן , מבלי לדעת מתי נחזור ..
במבט לאחור , אני מבינה שהיא לימדה אותי לשהות בלא לדעת. היו שם כמובן עוד למידות שיש לי עליהן לא רק תודות. אבל על הלמידה הזו אני ממש מודה.
ואיך זה קשור לקיירה שלכם ולמעברים ?
אי ודאות זה הדבר הכי קשה במעברים . "אם אני לא מי שהייתי ועוד לא מי שאני אהיה – אז מי אני". תוסיפו על זה את חשיבות היתר שאנחנו נוטים לשים על התפקיד שלנו בהגדרת הזהות שלנו וקיבלנו מצב לא פשוט להתמודד איתו.
"אני לא מכיר את עצמי ככה", "אני לא אדם שיודע לא לעשות", "אני מרגישה שאני מתחזה, אולי כל מה שקרה לי , קרה במקרה " , "הביטחון שלי נפגע"...
משפטים שכיחים שאני שומעת מידי יום מאנשים שמגיעים אלי ולכן אני מקדישה את החלק הראשון של הפגישה ל "נירמול" , להבין כמה זה טבעי, אנושי, נורמלי ובלתי נמנע להרגיש את התחושות האלה במעברים.
למה זה נורמלי?
כי שינוי הוא תהליך. הוא לא מאפס לאחד. ותהליך כשמו כן הוא. יש בו שלבים. שלב הבלבול הוא אינהרנטי - אני לא מי שהייתי ואני עוד לא מי שאני אהיה – אז מי אני? נטרפו הקלפים ועכשיו מסדרים אותם מחדש, ממש לא בהכרח באותו סדר. השתנו סדרי העדיפויות, השתנו תפיסות..
כי, כמנהלים אנחנו בתוך עשייה ולא בעצירה. רגילים למדוד ולהעריך איפה אנחנו נמצאים. זה נותן לנו ודאות.
כי, יש חיים. עם כל הכבוד לעצירות ולאי הודאות יש רצון לשמר את רמת החיים ולתת לילדים ביטחון שהכל בסדר, וזה שאבא או אמא על הספה זה מוזר - ולשכנע , (בעיקר את עצמנו) שזה ישתנה מחר.
ביום ראשון האחרון, נחת מלאך בדמות אישה בביתנו . קוראים לה צ'רי. זו המטפלת ה 11.
איך מצאתי אותה? – באותה נסיעה שלא ידעתי לאן. בכניסה שלי לחנייה , בדרך חזרה עמדה פיליפינית . התחלתי איתה שיחה וזיהיתי שהיא מקסימה – הצעתי לה את העבודה. היא אמרה שהיא לא פנויה. ביקשתי שתשלח לי חברה שלה . והיא שלחה.
צ'רי ואני לא יודעות איך אמא שלי תתנהג בתוך השינוי - דירה חדשה משלה, מטפלת חדשה. הדימנסיה, אגב, מזהה שינוי כסכנה ולכן הריגרסיה עולה.
אממה, שתינו מכירות בזה שאין לדעת ולא נותר לנו אלא לגלות - מה המשמעות של להיות אנושי.
קייט בלנשט המהממת ניסחה את זה מעולה. קבלו –
שבת שלום.
״אני לא יודעת הרבה על שום דבר, וככל שאני עושה יותר – אני יודעת פחות. אם יש חוט מקשר בקריירה שלי, זה היה הרצון לדעת, להבין, לגלות מה המשמעות של להיות אנושי. העולם הוא מקום לא ודאי, ולהקדיש את עצמך לכך פירושו להיות מלא בספקות. אנחנו חייבים להיות צנועים ולהודות: ‘אני לא יודעת’.״
ותודה Shai Lustgarten על האמון כשותפה בתהליך הגיוס.
בהצלחה!!
המפגשים הבאים ב "בית של יעל"
החלה הרשמה מוקדמת במחיר מוזל!
25/2 רביעי בוקר
מהצלחה לשאלה - בוקר חיבורים .
13/3 שישי בוקר
הדס אלמוג - מקפצות קריירה בעולם העבודה החדש - טרנדים מגמות ומחקרים
הדס היא בכירה גלובלית בעולם ה-HR עם מעל 20 שנות ניסיון בהובלת אסטרטגיות אנשים ותרבות בארגוני הייטק דינמיים. היא מובילת דעה בתחום עתיד העבודה, AI ו-HR Tech, ומשלבת מחקר, טכנולוגיה ותפיסה אנושית-ערכית כדי לחבר בין אסטרטגיה עסקית לאסטרטגיית אנשים. מרצה באוניברסיטת רייכמן. הדס מביאה מבט עמוק, עדכני ומעורר השראה על טרנדים, מגמות ומחקרים שמעצבים את עולם העבודה החדש – עם דגש על רווחה נפשית, חוסן וארגונים מוכנים לעתיד.
29/4 , רביעי, ערב
רותי שטיינברג - מאחורי הקלעים של "עובדה" לבמת החיים
שיחה בסלון עם רותי שטיינברג על השינוי שעשתה מפיסגת הקריירה כמפיקה ראשית ב "עובדה" אל הלא נודע
רותי שטיינברג הייתה במשך שנים המפיקה הראשית של 'עובדה' – לב העשייה העיתונאית ושיא של קריירה תובענית. בשיא המקצועי, בחרה להרפות מהטייטל ומהביטחון שבממסד ולצאת למסע אל הלא נודע.
בשיחה אינטימית בסלון, היא תשתף על רגעי הבחירה, הפרידה מהסטטוס המוכר והגילויים שנמצאים מחוץ לאזור הנוחות . תספר מה קורה מאחורי הקלעים של עבודתה כמפיקה , על הדרך מתחקיר לכתבה משודרת בסלון של כולנו.
פלייליסט לשבת
