top of page

מה הדבר האחד שיכול לגרום ל10 מנהלים בכירים ״לוותר״ על שישי בבוקר שלהם ולהגיע אלי לסדנה?(ועוד פעמיים)



זו הייתה סדנא שונה. היא התפרסה על פני יומיים בהפרש של שבוע.

הרעיון להזמין את מעיין מנלה לסדנת כתיבה נולד מהמפגשים שלי עם מנהלים כמי שמלווה אותם בהתפתחותם המקצועית. בין היתר, בעקבות סוגיית "איך לייצר הזדמנויות"? ובמילים אחרות - איך להיות בתודעה של אחרים.


אני מזהה שלושה סוגים עיקריים של חברי הנהלות כותבים:

כותבי מיילים – כולם

כותבי תקשור פנים ארגוני – כולם. גם אם מישהו כותב בשמם הם נותנים את הכיוון הכללי לפני ומאשרים אחרי. מה שאומר שהם שותפים לבחירת המטרות, קהל היעד, המסרים והפלטפורמה.

הכותבים מחוץ לארגון – לא כולם

למה? - כי חשיפה זה לא פשוט


מנכ"לים מקצוענים, סמנכ"לים , מנהלים בכירים - הם לא בהכרח כותבים מעולים

ולמי נועדה הסדנא? למי שרוצה לכתוב וגם את זה רוצה לעשות באופן אותנטי ומקצועי.

והם באו, כפרה עליהם.

(במקרה, או שלא במקרה (את זה נוכל לגלות בסדנת קסם הסרנדיפיטי שבאה עלינו לטובה ב 9.6!!)


קבוצה קטנה של אנשים גדולים. למה גדולים? הפעם, לא בזכות העשייה שלהם (ש בואו – באמת אנשים רציניים) אלא בזכות האומץ שלהם להתבונן פנימה - לחפש את הקול האותנטי , הפתיחות לשתף בחסמים האישיים, בזכות הסקרנות ללמוד , הנכונות לחיות (ולו לרגעים) בטיוטות, לתקן ולשייף תוך כדי תנועה, לירות את יריית הפתיחה מבלי שום הבטחה בצידה.



התחלנו ב "לחשוב בכותרות"

והמשכנו לארבע השאלות שכדאי להשיב עליהן לפני שכותבים מילה אחת ואיך רותמים סיפורים להעברת המסר הנכון.




אז הנה כמה מהכותרות הנהדרות שראיתי בסדנא וכמה ציפייה יש בי לאן הן יתפתחו..

ומי יודע לאן יגיעו מי שכתבו אותן, איך זה ישפיע על הניהול שלהם, על הארגונים שלהם..

מה שבטוח בזכותן התחברנו לכותבים שבנו, למנהלים שאנחנו

למי שאנחנו.


כמה כסף שווה לארגון פחד אישי של סמנכ"ל הכספים?

על הקשר שבין אי ודאות לשיפור גבייה מלקוחות


איך הגדיל מנכ"ל את המכירות אחרי ביקור בספארי

איך לפתוח את הראש כשרוצים לצוד לקוחות חדשים


מה הבנתי כשהמורה שלי לבלט מגיל שבע הגיעה איתי לראיונות עבודה?

במשך שנה לא צלחתי תהליכי גיוס עד שהד האנטרית שאלה אותי שאלה אחת ממש טובה


20 שנה עבדתי במקצוע שלי עד שהלכתי ללמוד אותו באקדמיה


תחיו בכותרות , מי יודע לאן תגיעו

שבוע טוב,

יעל


בקרוב בבית של יעל - הרשמה בעיצומה, מקומות מוגבלים.



לאור הדרישה, בקרוב תיפתח הרשמה לסדנת כתיבה נוספת עם מעיין מנלה - מתעניינים ? כתבו לי בווסאפ

050-7822440


והנה גם כותרת אחת שהתפתחה לפוסט שהתרגשתי כל כך לקרוא

כי איך מי שכתבה אותו אמרה ביום הראשון לסדנא:

"אני לא יודעת מאיפה להתחיל"..


איך מנהלת רכש ונדל"ן מקבלת החלטה לא כלכלית?

המילים " נתרום הכל " יצאו לי מהפה בלי כוונות הרואיות או מחשבת תחילה...

זה היה אומץ שמתפתח בתוכי בשנה האחרונה ...

ויחד עם זאת התחילו הספקות, אולי זו לא החלטה נכונה אולי הייתי צריכה למחזר את הריהוט בתוך הארגון? או למכור אותו?


כמה שבועות לאחר מכן, כשקיבלתי את התמונה הזו של הזריחה, קיבלתי את האישור, זו הייתה ההחלטה הנכונה

החטיבה אותה אני מנהלת נדרשה להוביל פרויקט מרגש של הקמת חללי עבודה מפנקים עבור עובדי החברה,

נכנסו לתכנון מהיר שכולל בעיקר עיצוב ורעיונות לחללי עבודה משותפים ,

הסכמנו מהר על התכנון והרעיונות היצירתיים של המתכנן והמעצב המוכשר יובל סמואלוב ויצאנו לביצוע תחת לו"ז צפוץ.

קיבלנו החלטות מהירות יחד עם הספקים על צבעים ושילובים ופגשנו ספקים חדשים עם סיפור חיים מרגש ,ניהלנו מו"מ על כל כורסא ופרח שהכנסנו לחלל על למנת לאתגר את התקציב כמו שרכש מקצועי יודע לעשות .

שילבנו ,ריהטנו ,תאמנו ,לחצנו, נבהלנו והגענו לתאריך היעד מוכנים!

ואז מנהלת הפרויקט שלי פנתה אליי בשאלה- כרמית מה נעשה עם הריהוט היוצא?

בעיקר של חדר האוכל שהיה חדיש בכמות משמעותית

בלי לחשוב אמרתי לה: בואי נתרום אבל למשהו שמחבר אותנו, ואז פניתי בכמה פורומים שאני חברה בהם והציעו לי כל מני אפשרויות והבטיחו שיחברו אותי ושאמתין...ועוד כמה רעיונות נחמדים.

בינתיים עלו מחשבות על יעילות משאבים וכסף והאם החלטה כזו היא נכונה לי כמנהלת רכש ונדל"ן ,שומרת סף בארגון .....

עד שקיבלתי טלפון ממישהו שמכיר מישהו, הוא אמר לי אני מפנה אליך את מושיק וולף מעמותת "אשר רוח בו" מושיק התקשר אחרי דקה (מקסימום!) וסיפר לי על העמותה ופשוט התרגשתי, התמלאתי באושר, המחשבות על רווחיות, תקציב ויעילות התפוגגו.

המכינה נוצרה כדי לצמצם פערים חברתיים על ידי מתן מסגרת חינוכית, אתית וציונית לצעירים אשר נחושים לשנות את מהלך חייהם. המכינה משיגה זאת על ידי סלילת הדרך לשירות צבאי ומשמעותי בצה"ל והפיכת הצעירים הללו לאזרחים ההולכים בתלם. הזדמנות זו מעניקה אפשרות להתגייס לצה"ל ומצילה אותם מעתיד והווה של חיי פשע ועוני. למעשה, במהלך המכינה, לראשונה בחייהם, הם מתחילים להימדד ביכולות שלהם - למי שהם יכולים להיות ולא בשביל מי הם היו עד כה.

.

מושיק בא אחרי שבוע והם לקחו את הציוד ושלחו לי תמונות של אושר מחדר האוכל החדש שלהם וגם תמונה שלהם בזריחה ,

כתבו לי מה שלא יכולתי לקבל מאף אחד אחר :" העיגול הכתום זו את"


נתינה וקבלת החלטות אמיצה שנכונה למעמד יכולה להביא אור להרבה אנשים

העובדים של פריזבי מאושרים מהחלל החדש

נערי העמותה מאושרים מהמתנה של פריזבי

וגם מחזרנו....תרמנו לאיכות הסביבה

תהיו שמש של מישהו אין לזה תחליף

הלוואי והייתי יכולה להיות שמש זורחת עבור מישהו אחר כל בוקר!










משתתפים - תפגשו אותם גם בתיוגים ברשתות



משתתפים מעיין מנלה אחרון
.pptx
הורידו את PPTX • 2.19MB

142 צפיות

Comments


background
good logo

יעל כותבת

יעל מרום
bottom of page