תם השרב ומה הקשר בין ניהול, נינוחות וחופש גדול

בכל קיץ אני מורידה הילוך. עוברת מעקבים לכפכפים ונותנת לקצב האיטי , להפוגות לקחת אותי מבלי לדעת לאן.

הפוגות הן זמן טוב למחשבות על מה אני רוצה עוד. סך הכל בסדר אבל איכשהו אחרי שחציתי את

ה 50 (לפני 3 שנים) שמתי לב ש העוד לא קורה מעצמו ואפשר ככה להמשיך לטוס על הטייס האוטומטי בדיוק כמו שאמרה לי מיקי אהובתי שהתקשרה אלי השבוע.

"יש לך זמן בשבילי"? ככה היא פותחת

"דברי אלי" אני עונה.

"תראי, אני בתפקיד שני כסמנכ"לית הציעו לי עכשיו עוד אחד. לא יודעת אם זה קדימה, אם זה אחורה. לא יודעת אם זה מה שאני רוצה. חייבת אותך"..

בואי

כשהיא הגיעה בסערה עוד בדלת היא אומרת

"מה, זה הכל ? אז אני אעשה עוד תפקיד ומה?

סימנתי

רצתי רצתי

השגתי

הגשמתי

אני על הטייס האוטומטי

מעכשיו הכל אותו דבר

בשביל זה לעזוב??? להתחיל מחדש??? "

אולי עכשיו במקום מה לעשות נתרכז באיך לעשות , הצעתי

היא נושמת ומביטה בי במבט החד שלה

"מה הכוונה? לא מבינה" היא עונה

אני שומעת את הטייס שלה מהקוקפיט רוצה תשובות פתרונות החלטות

שיאפשרו לו נחיתות רכות בלי אסונות

תגידי מיקי, למה את צריכה לקבל החלטה עכשיו , אני שואלת

לכי תשמעי תתרשמי. תנשמי

עכשיו בואי נדבר על החיים שלך ואיך את אוהבת אותם

"הקצב , הקצב" , היא עונה

מה איתו , אני שואלת?

"לא בטוחה שאני רוצה להמשיך לרוץ, הבעיה שאני לא יודעת לנוח"

בואי נבחין בין מנוחה לנינוחות, אני מציעה

מנוחה – שלוה, שקט, חוסר תנועה ועבודה .

נינוחות – רגיעה , שהיה במצב של מנוחה ושלוה פנימית , ישיבה בנינוחות ובשקט.

האם את רוצה לנהל בנינוחות ? אולי זה הדבר הבא שלך?

"את יודעת מה , אומרת מיקי , קניתי".

ולמה אני מספרת את הסיפור על מיקי?

כי בדיוק היום הילדים מסיימים את החופש הגדול .עולים כיתה.

זה הדבר הבא שלהם, הוא קורה מעצמו . עוד כיתה ועוד כיתה. עוד שלב ועוד שלב.

גם הבן שלי מתחיל ללמוד השנה. הנדסה. באוניברסיטה. עולה כיתה . עובר שלב. כפרה עליו.

אתמול היה היום האחרון שלו בעבודה כמהנדס שירות ב ilex medical והוא עוד בכלל לא מהנדס אבל זה סיפור לפוסט אחר. רגע לפני שהוא מתיישב על התחת רוצה רגע של נחת, חופש גדול, טיול גדול - עוד לא היה לו כזה -

תיכון, צבא, עבודה מועדפת , עבודה מאתגרת עם מחויבות מטורפת.