למה דווקא כשאני מעזה אני מרגישה מתחזה? ואיך זה קשור לתפקיד הבא?!

היא מגיעה להתראיין

אני פותחת את הדלת

בשעה שנקבעה

ומקבלת הדף

של פצצת אנרגיה

מגניבה

עוד לא יודעת מה יהיה

ועל מה נדבר

אבל בא לי שתישאר

בעצם אנחנו קצת מכירות

בכל זאת באותה ביצה אנחנו עמלות

שמה הולך לפניה

למרות שכולנו שוגות בפעם המאה

בתסמונת

"המתחזה"

בייחוד רגע לפני הדבר הבא

דווקא כשאני מעזה

נשאלת שוב ושוב השאלה

מה אני באמת שווה?!

"תשמעי", היא אומרת

"את יודעת איך זה

בודד שם בצמרת

והתלבטות האמיתית

היא האם אני בשלה להחזיק לבד

חזית

להיות מס' אחת

מה שנקרא

ראשת האגף

לענייני אנשים בעסקים

Hr Director

Vp Hr

סמנכ"לית משאבי אנוש

עזבי את הכותר

בואי ניגע בעיקר -

עד היום היית מס שתיין

בואי נראה מה כאן על כף המאזניים

"אני מפחדת

שלא אספק את הסחורה

שאהיה בודדה

מי שם יהיה להגיד לי שאני טובה??"

תגידי רגע, אני שואלת

איך הגעת עד הלום?

היו שם איזה הבטחות בדרך?

ובין כל ההצלחות

הרי היו גם כישלונות

וטונות של למידות

הן כולן שלך

וגם אם נורא תרצי

אף אחד לא ייקח

זהו

הן שלך

בסל

ילכו איתך לכל מקום

- הוכחת

עכשיו גברת

את פשוט ממשיכה בדרך

יש לך קולגות שאספת להתייעץ

גם אם הן לא יושבות איתך על אותו העץ

ו"הסחורה" היא את

ולא איזו תוצאה כזו או אחרת

ואת נהדרת

ואם פה ושם תצטרכי איזו תזכורת

תסתכלי במראה

ותראי

שאת כבר

לא ילדה

ועכשיו את כבר לא אוספת הוכחות

את באה

ליהנות

קיצר, אחותי

פשוט תמשיכי לעשות

כי את יודעת

אנחנו אחראי.םות רק על הפעולות

לא על

התוצאות

אז מה כבר יכול להיות?

ואם פה ושם תצרטרכי איזה חיזוק

תרימי טלפון

ובואי לחיבוק

קדימה, קובעת לך ראיון

ועד אז

שבת שלום!