היוגה הינדסה לה את הקריירה - ואיך זה קשור אליך - נותרו מקומות ממש אחרונים לבוקר חיבורים.

אני מתקשרת להתחבר אליה רגע לפני שניפגש , כי החיבור הזה הגיע מליאן , אנחנו לא מכירות . כשחיבור מגיע מליאן אני לא שואלת. אני עושה מה שליאן אומרת לי. "בואי נביא את מירי לסדנת יוגה בבוקר חיבורים שלנו". הבאנו.

אגב, היום נסגרת  הרשמה מוקדמת במחיר מוזל. ווואוו איזה אנשים טובים נרשמו!!

להרשמה במחיר מוזל

"אהלן, אהלן" ואנחנו מתחילות לדבר על יוגה. שתינו מתרגלות יוגה , הרבה שנים. היא גם מלמדת.

"מה זה יוגה"? "למה את ביוגה"? "מה הקשר בין יוגה לחיים עצמם"? "למעברים", "לתקיעויות"..?

"תראי", היא אומרת, פירוש המילה יוגה זה איחוד, חיבור. ואז השאלה שנשאלת היא בין מה למה.

"אני הגעתי ליוגה מזמן. כשרציתי להעמיק, נסעתי לקורס מורים בהודו אחרי הצבא. הייתי מהנדסת בצבא כי הייתי עתודאית. החיבור הראשוני שלי ליוגה היה מהפן הטכני – דרך לפתור בעיות.

אני , לעומתה,  הגעתי ליוגה הרבה אחרי הצבא, לפני כ – 10 שנים בעקבות משבר עמוק. הייתי מתחת לקרקעית. הייתי פְּרוּמָה. אחת מהתרומות הגדולות של הבסטית שלי שהרימה אותי אז מהרצפה – "בואי ליוגה, בואי לאייל, תתחילי בזה". גם כשהבסטית שלי אומרת לי אני פשוט עושה.

מאז היוגה היא חלק אינטגרלי מהחיים שלי ואולי היא החיים עצמם. כששואלים אותי מה למדתי? בעיני, קודם כל הלמידה היא אינסופית. היוגה מלמדת אותי להקשיב, להתמיד , נוכחות , אמפתיה. (מה שניסיתי ללמד שהנחתי סדנאות לפיתוח מנהלים עם מה שלמדתי באוניברסיטה ), היא סוג של בית והיא משכללת אותי ובין היתר, את ארגז הכלים המקצועי שלי. את היכולת שלי להיות עצמאית – לייצר תנועה, התמדה.

שום דבר שלמדתי באף לא אחד מהתארים שלי. היא שיפרה לי את מערכת היחסים שלי עם עצמי ובעקבות כך מערכות יחסים עם הסביבה שלי – אנשים, הקריירה שלי המסגרות שלי.

הייתי פְּרוּמָה אז גם מקצועית. היוגה הייתה תחילתה של תנועה וחיבור שהובילו לעצמאות שלי.

"כשיש כאב אין תנועה. כשיש תנועה אין כאב" (מצטטת מירי בסינית בשיחה שלנו).

רוב המנהלים שמגיעים אלי לליווי במעברי הקריירה שלהם, מגיעים עם תחושת תקיעות ולכן אני עובדת איתם קודם כל על

לייצר תנועה.

"אני הייתי בצומת בקורונה", אומרת לי מירי. "הייתי חייבת להמשיך לשלם שכירות והתחלתי ללמד יוגה בזום נהניתי ממש. התקבלתי להייטק והייתה דילמה. הרגשתי את החיבור והיה בי צורך (שהיום זו ממש השליחות שלי ) להביא את תחושת החיבור לכמה שיותר אנשים והחלטתי ללכת אחרי הלב  - ליוגה ולא להייטק. ותודה על ההזדמנות לחבר אותה למנהלים בבוקר חיבורים שיצרנו.

אני מכירה את זה  - כשאתה במרוץ , קשה לעצור וזה לא מפליא שפתאום אנשים מוצאים עצמם מנותקים רגשית מהעשייה שלהם". בדיוק כך! אני מוסיפה. "לא מעניין אותי", "מיציתי", "חייבת שינוי".. אין אחד שלא מגיע אלי עם ארסנל התחושות הללו.

אז מה – את מהנדסת מטפלת? אני שואלת. "לא חשבתי על זה ככה אף פעם אבל יש בזה משהו. היתרון היחסי שאני מביאה מההנדסה, מניהול פרויקטים הוא להיותי עצמאית -  ליכולת שלי לנהל עסק – הפרויקט הוא עצמי. ליוגה יש מספיק מה לתת היא לא צריכה כלום מההנדסה.

ואם נחזור רגע לשאלה למה היוגה מחברת – תנועה ונשימה, גוף ונפש, לעצמנו, לאחרים, למורים שלנו. הרבה ממשה שקורה על המזרון משפיע על הבחוץ".

זה מעניין מה שאת אומרת על הפנים והחוץ, אני תמיד אומרת למי שמגיע אלי – הכל בפנים. השוק הוא שוק. השאלה איך אתה פועל בשוק. ואיך שאנחנו פועלים מותנה באיך שאנחנו מרגישים. מה לעשות אנחנו בני אדם.

תהיו טובים לעצמכם ובואו.

להרשמה במחיר מוזל

---

 מתכון לשבת

פפריקש - אהרוני

אני הכנתי - יצא אש!!

למתכון >> https://bit.ly/3LEtW5jה

פלייליסט לעונה

להאזנה - שירי חורף

הפינה של נעם -

אני אהיה שם , בואו גם אתם. >> https://ozentelaviv.com/event/podcastlive-3/

תומר שורץ, ליאת שדה סעדון ואדוה אברמוביץ, מגישי הפודקאסט "מתים עליהם", איבדו את ילדיהם, נועם, עומרי ואיתי, במלחמה, ומדברים על שכול בלי פילטרים.

הם עולים לבמה, פותחים מיקרופונים וככה בפשטות ובאנושיות הם מביאים את עצמם – את ההתמודדות עם השכול, היחסים עם החברה, משברי הזהות, וכל מה שאובדן מביא איתו.

במפגש הם מייצרים גשר וחיבור אותנטי וכן בין אלו שאיבדו וחוו שכול לבין אלו שלא, ומדברים בפתיחות על המחשבות הכמוסות שרבים מאיתנו לא מעיזים להגיד אותם בקול.

זהו מפגש מפרק ובונה, מחבר ומחבק, נגיש ובלתי אמצעי על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול.