"רגע לפני שיתפרסם, משתפת אותך בהתרגשות שמונתי לסמנכ"לית הכספים של תנובה", היא כתבה לי.
קצב הנשימות שלי עלה ל 7000 מרב התרגשות. כמובן שעל המינוי אבל יותר מזה הייתה שם התרגשות מהשיתוף האישי. (לא גיוס שלי).
נפגשנו שנתיים לפני. פגישת היכרות וחשיבה על "הדבר הבא" בנקודה שעזבה את DHL אחרי המון שנים.
פגשתי רקדנית
רגע לפני כניסתה לתפקיד בינואר הקרוב, התיישבנו לשיחה. הפעם, קבענו באזור שלה שזה כבר אומר מה אני מוכנה לעשות בשבילה כי אין הרבה שמצליחים להוציא אותי מהבית.
לפגישה הזו שהייתה גם קצת טיול צירפתי את אמא שלי. היא בת 90 , דימנטית ורגע לפני שהיא לא תזכור אותי , לא תזכור בכלל. חשוב לי לצרוב זיכרונות טובים , מתוקים לשתינו. כי אם לא עכשיו .. אז מתי?
מאחר ומדובר בענבל שהיא אחת הנדירות, הנגישות, האנושיות הרגשתי בנח שאמא שלי תצטרף . תכננתי שהיא תשב שולחן לידנו על איזה כוס קפה טוב ותעוף במחשבות שלה שגם ככה לא בהכרח קשורות לזמן ולמקום בעת הזו.
מאחר ומדובר בענבל, זה לא קרה .
ענבל הזמינה את אמא שלי לשבת לידה , חלקה איתה סלט וסיפרה לה על הבת הקטנה שלה מהזווית שלה . נראה לי שהרגע הזה שלאמא שלי עלו דמעות של התרגשות לשמוע על הקטנה שלה מהמנהלת הגדולה נצרב אצל כולנו.
דיברנו על אימהות ועל הורות, על שינויים ועל החיים.
"את זוכרת את ההתלבטות שהייתה לי לפני שנתיים"? היא שואלת אותי.
"ברור", עניתי. "נצרבת. את מהנצרבים". יש כאלו באים הולכים (מחילה) ויש כאלה שנצרבים. ענבל היא מהנצרבים . אני מאמינה שגם בתנובה היא תרקוד את הריקוד שלה ומי יודע אולי גם הענקית הזו תעשה איזה פירואט חדש באוויר בעקבות הרקדנית שמצטרפת.
"אז מה את אומרת"? אני שואלת - "זה תואם את התיכנון"? "זה התיזמון"? הדבר הבא שלך שהוא חתיכת דבר -
"איך מתכוננים לדבר כזה"? אני שואלת. "את לא מפחדת"?
"זה מעניין שאת שואלת על הפחד", היא עונה. כי זו השאלה שנדרשתי להתמודד איתה שוב ושוב בתהליך הגיוס. שוב ושוב שיחות עם הדירקטוריון . "זה לא גדול עלייך"? "את לא מפחדת"? "לא תלכי מהר"?
"נו.. ומה את עונה" , אני שואלת...
הדבר הכי מפחיד כבר קרה לי. עומר שלי נפצע במלחמה. שום דבר כבר לא מפחיד אותי
"ולגבי הדרך"? אני שואלת -
"תנובה , כבר לא הייתה סימון. סימנתי בצעירותי. הדרך (דרך הריקוד) לימדה אותי - תתכווני תמיד ל 150% ממה שאת עכשיו. תעשי בתשוקה לכן תצטייני. כל השאר בזבוז זמן, לא תלוי בך, יגיע." היא עונה.
"תנובה הייתה הזדמנות שהוצעה ובכלל לא חשבתי לזוז. הלכתי לשמוע, להכיר ופגשתי ארגון שעם כל הגודל והכבדות שלו הוא חדשני , אנשים טובים ובחרתי ללכת על זה".
רגע לפני שהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה הלכתי לרב Chat לשאול אותו על תכונות של רקדנית וזה מה שהוא מצא לי –
תכונות של רקדנית מתייחסות ליכולות פיזיות, מנטליות ואישיות שעוזרות להן להצטיין בתחום
כישורים מנטלים -
משמעת עצמית – התמדה ושאיפה לשיפור מתמיד
ריכוז – שימור על מיקוד בזמן למידה וביצועים
יכולת למידה – קליטה מהירה של תנועות חדשות והתאמה לסגנונות שונים
התמודדות עם לחץ – ביצוע טוב גם מול קהל גדול
סבלנות – תהליך שיפור ארוך דורש זמן והשקעה
כישורים חברתיים –
שיתוף פעולה – יכולת לעבוד כחלק מצוות או עם פרטנר
תקשורת – הבעת רעיונות ומחשבות בצורה אפקטיבית
פתיחות – קבלת ביקורת לשם שיפור
עוד אמר לי הרב Chat
רקדנית מצליחה היא מי שמצליחה לשלב בין יכולות אלו ולפתח אותן לאורך זמן.
שאלתי את הרב גם האם כיהנה אשה בתפקיד סמ"נכלית כספים בתנובה
וזה מה שהוא ענה לי:
"כן, ב 15 באוקטובר הודיעה תנובה על מינויה של ענבל ברק – עציון לתפקיד סמנכ"לית הכספים והיא צפויה להתחיל את תפקידה בינואר 2025. ענבל ברק מביאה איתה נסיון עשיר מעל 25 שנים בניהול כספים ותפקידים בכירים בתחומי מערכות מידע וניהול.
עם זאת, לא נמצאו עדויות על נשים שמילאו את התפקיד הזה בתנובה לפני המינוי הנוכחי".
ענבלי, רגע לפני שאת נכנסת התיישבתי לכתוב לך תודה ובהצלחה
תמשיכי לנהל כמו שאת רוקדת, תמשיכי את הריקוד שלך
חיבוק לעומר האלוף שכבר רץ שמבלי להכיר אותו אני אוהבת אותו דרכך.
רגע לפני שהשבת נכנסת
אכתוב לרב שמה שהוא לא יודע ולא ציין זה את החיוך המדבק של ענבל האשה, האמא, הרקדנית המנהלת וכל מה שהיא -
זה שהולך איתי מהרגע הראשון שפגשתי אותה
כי ככה זה כשאת מחייכת מהלב
לכל מי ומה שאת פוגשת
בדרך.
שבת שלום
פלייליסט לשבת
מתכון לשבת (מכינה לאמא שלי)
קיגל
מצרכים
חבילת אטריות (250 גרם) ברוחב בינוני
חצי חבילת מרגרינה (100 גרם)
1 כוס סוכר
3 ביצים טרופות
100 גרם צימוקים
100 גרם פקאנים קצוצים
1 כפית קינמון
חצי כפית פלפל שחור טחון
אופן ההכנה:
1ממלאים סיר גדול במים, ממליחים לפי הטעם ומביאים לרתיחה.
2מכניסים את האטריות לסיר ומבשלים עד שהן כמעט רכות (הערכת זמן: 12 דקות). מוציאים ושוטפים במי ברז.
3מסננים, ומעבירים את האטריות לקערה.
4מכינים את הקרמל: ממיסים בסיר קטן 50 גרם מרגרינה (חצי מהכמות הכוללת). מוסיפים את הסוכר ומערבבים עד שהוא נמס ומשחים.
5יוצקים את הקרמל הנוזלי על האטריות ובוחשים היטב עד שהוא נספג טוב טוב. בשלב הזה, האטריות אמורות להזהיב.
6מצננים קלות את התערובת (משהו כמו 15 דקות).
7מוסיפים את הביצים ובוחשים היטב. מוסיפים צימוקים ואגוזי פקאן ובוחשים שוב. מוסיפים קינמון, ובוחשים.
8מורחים את התבנית בשכבה נדיבה של מרגרינה, ומעבירים את התערובת. מפזרים את הפלפל השחור.
9חותכים לקוביות קטנות את המרגרינה שנשארה (50 גרם) ומפזרים מלמעלה.
10מושחים נייר אלומיניום במעט שמן (כדי שלא יידבק לקוגל), ומכסים. אופים בחום בינוני של 180 מעלות כשעה.
* הערה: המהדרין אופים בחום נמוך (כמו חמין, משהו כמו 100 מעלות) במשך כל הלילה.
