ויהי אור

מהרגע שאדוה אברמבוביץ' התחילה לדבר ולספר את הסיפור של נועם ושל מוצב נחל עוז הצעתי לה לבוא ולספר אותו "בבית של יעל". זה קרה בחמישי האחרון.

הפעם, בחרתי לצאת מהפורמט הרגיל . לא ראיינתי את האורחת שלי, לא עשיתי הכנות או הפעלות ליצירת חיבורים. נתתי לערב לעשות את שלו ולאדוה לחבר אותנו לסיפור של נועם, לסיפור שלה, לסיפור של נחל עוז ולסיפור של השכול . לסיפור הנוכחי של המדינה שלנו ושל המדינה שיכולה להיות לנו בדרכי נועם – מנהיגות ציבורית משרתת.

שלושה דברים שאימצתי מאדוה ומנועם -

1. ו' החיבור "ויהי אור" . ה – ו'  מצריכה המון עבודה. היא לא מגיעה כמו התוהו ובוהו. דורשת מאמץ. כחלק מהמאמץ מבדילים בין החיים למתים.

2. "כשאני לא יכולה , אני לא מדברת . אני בשתיקה. או שאני מתכתבת. מקסימום מקליטה הודעות. אני הגבול של עצמי ואני יודעת לשמור עליו" (אדוה אברמוביץ'). זה פטנט מעולה לשמירה על גבולות ועל האנרגיות, על הזמן, על מה שחשוב לי באמת או חשוב לי עכשיו. גם בלי שכול.

3. חשוב לספר הלאה.

מניחה כאן חלק מהמילים שנכתבו ע"י המשתתפות לאחר המפגש ולתת להן לייצר את האדוות בעצמן -

"היכרתי את אדווה דרך הכתיבה שלה , והרגשתי שהמפגש מהווה קול קורא להכיר , לשמוע , לחבק אותה , ולקבל כח ממעגל כח שהתקבץ סביבך . אדווה אשה באמת נדירה וזאת זכות להכיר ולשמוע אותה . כמה תובנות שרק התחזקו אצלי ; לשחרר ולבקש עזרה כשאת זקוקה לכתף תומכת ולב פתוח .מתוך כאב עצום , יש סיכוי לצמוח , לגלות יכולות וכישורים שלא הכרת אצל עצמך .אתגרי החיים מזמנים אלינו הכרויות וקשרים חדשים ,שיכולים לחזק ולהעשיר את החיים שלנו .רק צריך לא לפספס את ההזדמנויות האלה .."

"אדוה יקרה הלכתי לישון איתך ועם נועם והתעוררתי אתכן ומאז אני מסתובבת אתכן. מאתמול אני חושבת איך להעביר את המסר שלך הלאה. חשוב לי לספר מה לקחתי איתי: הדבר הראשון הוא המחשבה פורצת הדרך על השירות הציבורי ועל כך שאף צעיר לא רוצה להיות חלק ממנו ובואו נודה גם אף הורה לא משתוקק שזה מה שהילד שלו יעשה, אבל ללא זה לא תהיה לנו תקומה. הדבר השני זה גודל המחדל וההפקרה ושאי אפשר לתפוס שזה מה שקרה. הדבר השלישי זה היכולת של נועם להוקיר תודה לכל מי שהיה במרחב שלה והרביעי זה לא לשאול אלא לעזור. אני כל כך מצטערת בשבילכם וכואבת איתכם ומודה לכם שלקחתם תפקיד כל כך חשוב שיבוא יום וישפיע על כולנו.."

"אני חושבת שאני עדיין מעבדת את המפגש, אני מוצאת את עצמי חוזרת לחלקים בהם קולה של אדוה נשבר, הכאב הזה שלה לא מרפה ממני עדיין, והאמירה שלה שהיא מתעוררת כל בוקר בכעס על עצם זה שהתעוררה לא מניח לי ולו לרגע, מצאתי את עצמי בסופ״ש מספרת לכל מי שפגשתי על המפגש, כנראה עוד דרך שלי לעבד את הדברים, מה לקחתי? - להודות על הקיים אבל באמת, ולא כקלישאה, לקחתי שאנחנו צריכים יותר לתמוך ויותר לחבק יותר להקשיב למשפחות כולנו, ולעודד את כולם מסביבנו, להגיע לעמוד לתמוך בכל מקום שצריכים אותנו, לקחתי שאנחנו מתעסקים בקטנות ומתעצבנים בקלות, לקחתי שצריכים לחיות עכשיו והיום, כל פעם מקבלים סטירה וסיבה למה"

" המפגש היה עבורי עוצמתי , מרגש וחשוב. אני קוראת את אדוה מידי יום, מאז שאדוה החלה לכתוב. כך, אני פותחת את הבקרים שלי. את נועם לא הכרתי לפני כן והיום אני מרגישה שהיא נכנסה לי ללב ולנשמה הילדה החד פעמית הזו. יצאתי עם המפגש הזו בתחושה שאני חייבת להמשיך ולספר את סיפורה של נועם ואת סיפורה של אדוה המופלאה והעוצמתית, שפיזרה ומפזרת אבק פיות. שאנחנו חייבים כל הזמן לנוע בעולם הזה עם נועם בלב ובכיסים. להמשיך ולספר את סיפור המחדל הגדול שאסור לנו לאפשר לאף אחד לשכוח או "לצבוע" את מה שקרה שם. דבר נוסף שלקחתי מהמפגש את החשיבות של ההתבוננות הפנימית, את הבחירה להיות ולחיות בכאן ועכשיו , לבחור את מה שנרצה ליצור כי אף אחד לא יגיע"..

"אדוה היא קודם כל מיוחדת מאוד ומעוררת השראה. לקחתי ממנה לא מעט ובעיקר את היכולת להתעסק בטוב ולא בכעס. היכולת להסתכל לשכול בעיניים מפוקחות ומשם לעשות המון טוב בדרכי נועם"..

"ההזדמנות לדבר עם מישהו ללא מסיכות וגינונים על הדבר המפחיד ביותר בעולם, אבדן ילד היא חוויה מרעידה את אמות הסיפים! מעבר לכך, על רקע השוק ההתחלתי וריבוי המידע והחוויות שבאו לאורך כל התקופה – היה לי סופר חשוב ומלמד לשמוע יותר פרטים על מה ואיך קרה בשעות הראשונות בנחל עוז. חשוב שנדע ולא נטשטש, יש כל כך הרבה לקחים להפיק..."

"המפגש היה עוצמתי וחזק, הרגשתי שכל מילה של אדוה דוקרת וננעצת בלב שלי , ושוב כמו בתחילת המלחמה, הרגשתי שהלב שלי כמעט ולא יכול לעמוד ב״טלטולים של הלב״. זה עם זה, הרגשתי שאדוה היא מיוחדת במינה, מתמללת בדיוק מפעים את התחושות, וממש מדברת אלי ומספרת בשפה חדשה את התחושות. ועל כך, תודה ענקית לה, ולך שאפשרת לי לשמוע אותה, בקולה שלה"..

"עוצמת המחדל מתסכלת  וגם לא נתפסת  אסור לשכוח זאת !!! אנחנו חייבים להלחם על שינוי במדינה שלנו ולדאוג שההנהגה שלנו תהיה ערכית ומוסרית , כמו שאדוה ציינה העם שלנו ואנשים נפלאים וזה מרגש היה לשמוע, ולדעת שלזה אין תחליף בעולם!!!"

"אדוה חייבת להמשיך במה שהיא עושה, להפיץ את סיפור נחל עוז, ההפקרה, הזוועות, החטופות"..

"התרגשתי מאוד לראות את הסלון שלך מלא בנשים שהגיעו להקשיב , ללמוד ולהכיר את נועם יותר לעומק, ולתת לאדוה את המקום לספר על המקום שלה והתמודדות שלה עם האסון הנוראי הזה. אני בטוחה שזה נותן לאדוה כוח להמשיך להפיץ את קרני השמש של נועם כמה שיותר. ודבר נוסף שאני שמה לב, שאדווה מהווה דוגמא והשראה למשפחות שהצטרפו למעגל השכול או לאנשים שאיבדו את יקירהם ולא יודעים איך לגשת אליהם ונותנת להם כלים להתמודדות. שבתור מי שמכירה את אדווה 30 שנה, היא אף פעם לא דיברה ושיבחה את ילדיה בפני אחרים, תמיד אמרה שאין לה צורך לספר עד כמה הם מוצלחים.. ולצערי רק אחרי האסון הזה אנחנו שומעים איזו ילדה מיוחדת במינה נועם היתה ואיזה יכולות יוצאי דופן היו לה "...

" תודה על האפשרות לשבת במרחב האינטימי שיצרתן אתמול, להקשיב, להתחבר ולהבין קצת יותר את השכול, את מחדלי נחל עוז ובעיקר בעיקר לחוות עוד את נועם ואת ההשראה ללכת בדרכי נועם "..

עמותת "בדרכי נועם" - מנהיגות ציבורית משרתת, פועלת לקידום תוכניות מנהיגות בגנים, בתי ספר ואקדמיה במטרה לפתח מנהיגות ציבורית משרתת בדורות הבאים, בדרכה של נועם אברמוביץ' ז"ל.

אדוה מגיעה להרצות ולספר את הסיפור היכן שמזמינים אותה, כתבו לה בפייסבוק-

אדוה אברמוביץ' בפייסבוק - https://www.facebook.com/advaavramovich

אדוה גם שותפה לקבוצת כותבים וכותבות אמיצים ומוכשרים שאיבדו את החיים שלהם, כפי שהכירו אותם, במלחמה הזו. מסתכלת לאבדן בעיניים ומכריעה את הכאב במילה.

הספר "אינני באף מקום אחר" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ניתן לרכישה באתר ההוצאה> https://bit.ly/478kU7p ובאתר עברית>https://bit.ly/3X88OGQ ובחנויות הספרים.

ניתן לרכוש לוניגים לאורה של נועם (כל ההכנסות לעמותה) בקישור >> https://bit.ly/3XBbDS8