לפרטים והרשמה מי שקורא יכול לחשוב בטעות שאני כותבת פחות בזמן האחרון ופחות פעילה. אז התיישבתי להסביר ולשתף. אני כותבת. הרבה. אבל חלק מהכתיבה שלי עברה למקומות אחרים, וחלק ממנה עדיין מחכה להבשיל. ובישלתי לא מעט דברים בזמן האחרון. ככה זה כשזורעים בערוגה חדשה עוד לא רואים את הניצנים, הם מתחת לאדמה. ולמה בעצם אני כותבת ומשתפת? לשיתוף דרכים רבות. אני משתפת במה שעובר עלי , על מנהלים שאני פוגשת במעברים שלהם, בתוכן שמצא חן בעיני - כי אני מוצאת תמיד כמה זה עוזר להרגיש שאנחנו לא לבד עם המחשבות שלנו,...

אפתח בעידכון . גם המטפלת ה 13 של אמא שלי עזבה החלטתי לעצור. משהו לא עובד. גם אם נורא רציתי וקיוויתי ונתתי את כל מה שיש לי אחרי המטפלת ה 13 הבנתי שמשהו בפורמט לא מתאים. עוד לפני שיש לי פתרון, לפני הדבר הבא עצרתי לחשב מסלול מחדש. ויש לזה מחירים. אמא שוב איתי ואני שוב מטפלת בפועל ולא המנהלת של המטפלת. אני עובדת בהבהובים , כשמתאפשר כי ברור לי איזה מחיר אני לא מוכנה לשלם יותר - מחיר החרדה. כשאמא עם מטפלת אני מרגישה שאני על חבית נפץ. מה יקרה היום - המטפלת תישאר/המטפלת תלך /אמא תברח/ אמא תרביץ/ אמא...

(כדאי לקרוא עד הסוף... תמצאו שם את פרק הבכורה של הפודקאסט החדש שלי "עוברים טוב" +משרות חדשות+המפגשים הבאים "בבית של יעל". נראה לי שאת הרגע הזה בדרך למטוס צרבתי לנצח. נשמתי שם חתיכת נשימה , הריאות שלי הרחיבו את הגבולות של עצמן ולא באמת שינה לי לאן המטוס ייקח אותי. העיקר שייקח אותי מהדיכאון והטרללת שאיימו לחדור לי לאפידרמיס ואיזה מזל שאני ציפור ועל הכנפיים שלי כתוב באותיות כחולות זוהרות blue bird. שבועיים בתוך הפיג'מה, אצל אמא שלי בדירה , נודדת בין סלון לממ"ד מתיידדת עם המטפלת החדשה ומתחילה...